דלג לתוכן
אתר זה לא תומך בגרסאות ישנות של אינטרנט אקספלורר
מומלץ להשתמש בדפדפן גוגל כרום או פיירפוקס מוזילה
(או באינטרנט אקספלורר / edge עדכני)

מאמרים

אנתרופוסופיה בגישה מדעית – האם זה אפשרי?

 אנתרופוסופיה בגישה מדעית – האם זה אפשרי? ניר אליאב   האם כשאנחנו כותבים מאמר בנושא אנתרופוסופי אנחנו עושים זאת בצורה מדעית? האם ניתן בכלל להשוות בין מדע אקדמי "רגיל" למדע הרוח, אנתרופוסופיה, שהיא גוף ידע רוחני, אזוטרי לפעמים, שנבנה על ידי אדם אחד – מורה דרך רוחני ואיש חכם ביותר, אבל עדיין אדם אחד – רודולף שטיינר? האם באמת אנשים שהלכו בדרך להשגת הידע ששטיינר התווה והגיעו להישגים במדע הרוח, יכולים להעמיד ידע זה בפני ביקורת מדעית? וגם – למה

  [המשך...]  

"אשליית המדע , Science Delusion" רופרט שלדרייק, 2012 – ביקורת ספר

עד כמה הצלחתה של תרופה תלויה בחומר התרופה עצמו ועד כמה היא תלויה באמונת האדם או בציפיותיו? שאלה גדולה זו נבדקת בדרך כלל בקפדנות על ידי חברות התרופות בבדיקות עיוורות במקביל לתרופות פלסבו, בדיקות שתוצאותיהן מניבות אחר כך רווחים של מיליארדים. מסתבר שפרוזק ותרופות דומות נבדקו גם הן בצורה זו, ונמצאו יעילות רק מעט יותר מהפלסבו. כאן קרה מה שקורה פעמים רבות: תופעות הלוואי של הפרוזק עזרו לרופאים ולנבדקים להבין מי קיבל תרופה אמיתית, ובכך 'נשבר' המבחן העיוור. היצרן, אלי

  [המשך...]  

מדע גתאני

(המאמר התפרסם בירחון "אדם עולם", פברואר 2017) המונח "מדע גתאני" (Goethean Science) קיים כבר יותר מ-100 שנים, ומציין דרך של עבודה מדעית בעלת מאפיינים הנובעים בעיקר מעבודתו המדעית של גתה (1749 – 1832). גתה עסק במחקר עצמאי של מגוון תופעות טבע במהלך כל חייו, והחשיב זאת יותר משירתו[1]. רוב החוקרים הגיעו למדע הגתאני בעקבות כתביו של רודולף שטיינר, שהיה הראשון שערך את כתביו המדעיים של גתה, ואשר ייחס חשיבות רבה לדרך חקירתו של גתה את העולם. ב-1914 ייסד שטיינר מכון

  [המשך...]  

חיזוק תפיסת האורגניזם השלם בפילוסופיה של הביולוגיה

"What is not a guess, however, what is, I believe, incontrovertible, is the need of post-genomics biology both for new methods of analysis, for new conceptual frameworks, and for new language". Evelin Fox-Keller, 2005 הקדמה עבודה זו נבעה מתוך היכרותי עם פילוסופיה של ביולוגיה מסוג אחר, ומתוך הרצון הכן שלי לבדוק אותה ואת הבסיס האפיסטמולוגי שלה. זוהי ביולוגיה שהתחילה מעבודתו המדעית של י.ו.גתה, והיא אינה מחפשת הסברים פיזיקליים או מניפולציות טכנולוגיות. בבסיסה נמצאת התחושה שיש משהו מיוחד בתכונותיהם של אורגניזמים,

  [המשך...]  

Goethean Science – a Research Proposal

1. Introduction The concept of "Goethean Science" has been used in the natural sciences for over a century to indicate a philosophy and an approach to nature characterized, in the main, in the scientific writings of Johann Wolfgang von Goethe (1749-1832). Goethe spent much of his life observing and describing a wide range of natural phenomena, and considered it even more important than his poetry which made him famous. His work was considered “romantic” already in his lifetime and it

  [המשך...]  

האם לגיאומטריה פרויקטיבית תפקיד בפענוח צורות ביולוגיות?

"It was through synthetic geometry mainly that I brought myself to the point of consciousness concerning the process of clairvoyance. Naturally, this does not mean that someone who has studied projective geometry is clairvoyant, but that through it one can become clear about the process of spiritual perception. He who approaches mathematics in the right spirit will find that it can be regarded as a model, a pattern, of the way in which the supersensible perception may be achieved. For

  [המשך...]  

הצעה למחקר: האנשים ששמרו על האורגניזם

זוהי הצעת מחקר שכתבתי לתואר שלישי במחלקת מדע טכנולוגיה וחברה באוניברסיטת בר אילן בשנה שעברה. נטשתי את ההצעה בגלל שהגרמנית שלי לא מספיקה למחקר עומק כזה. הנה: האנשים ששמרו על האורגניזם: מדע גתאני והתפתחותו במאה ה-20 ועד ימינו  בביולוגיה בכלל ובתורת האבולוציה בפרט 1. מבוא המונח "מדע גתאני" קיים בהיסטוריה של המדע כבר יותר מ-100 שנים, ומציין דרך של עבודה מדעית בעלת מאפיינים הנובעים בעיקר מעבודתו המדעית של יוהאן וולפגנג פון גתה (1749-1832). גתה עסק במחקר עצמאי של מגוון תופעות

  [המשך...]  

הדוד יהושע – יהושע מרגולין והמכון הביולוגי פדגוגי בתל אביב. הצעת מחקר.

מבוא בעבודה זו אני מציע לחקור את התפתחות הקשר בין הוראת הטבע והמדעים, מחקר ביולוגי וציונות בתקופת המנדט הבריטי, כשבַּמרכז אישיותו של יהושע מרגולין (1877-1947), מורה לטבע שהקים מכון ביולוגי-פדגוגי ב-1932 בתל אביב. העבודה תאיר חלקים לא מוכרים בהיסטוריה של המחקר והלימוד של מדעי הטבע בארץ ישראל שלפני קום המדינה, שלא באקדמיה הרשמית: התארגנותם של גופים ואנשים ללימוד ולהכרה של הטבע במטרה לחנך דור חדש של יהודים שיהיה קשור לחזון הציוני ומחובר לארץ אבותיו, ולקידום המחקר המדעי של הארץ. זהו

  [המשך...]  

האם אנחנו באמת במשבר אקלים?

חן עתיד, חברי הטוב, כתב בפייסבוק ב 9.12.21: ״במציאות אין דברים מוחלטים בעולם הזה. לכן חייבים לחפש דרכים חדשות כל הזמן. צורות חדשות, של מה שבאמת חשוב. תנועת המטוטלת שולטת בכל המאמצים האנושיים האלה. אין דבר מזיק יותר מאשר אמונה באידיאלים מוחלטים, כי הם אינם מתואמים עם המהלך האמיתי של האבולוציה.״ ר.שטיינר, דורנאך 6.10.1917. על עצמי לספר (במקום מבוא) כל מי שמכיר אותי יודע שאני עושה הכל למען הסביבה וכדור הארץ: הגג שלנו מצופה ב-72 פאנלים סולריים, המים מהמקלחת זורמים

  [המשך...]  

תיאודור שוונק וסודות תנועת המים

[לרכישת הספר "סודות תנועת המים" של תיאודור שוונק, שילחו הודעה:054-4411885, nirgood@gmail.com] מפגש ראשון פגשתי לראשונה את ספרו של תיאודור שוונק Sensitive Chaos (Theodor Schwenk,  1910-1986 ) על המדף בקורס מורים למדעים בגלוסטר, אנגליה, ב-1997. הספר הדהים אותי בפשטות ההתבוננות שבו ובגאוניות שבה צרף שוונק את מאפייני הזרימה של המים, שעד אז כלל לא שמתי לב אליהם, לצורות של חיים ולעולמות הרוח. כתלמיד מדע הרוח של שטיינר הפוגש לראשונה את העולם ואת תופעות הטבע דרך המדע הגתאני, נפתחה בפני דרך מחקר

  [המשך...]  

חי צומח דומם – על הספר "מדע גתאני" של רודולף שטיינר

התבוננות אקטיבית במדע הגתאני דרך עיניו של שטיינר ודרך עינינו שלנו – אלה המבקשים לראות (התפרסם ב"אדם עולם", מאי 2023) ניר אליאב את קווי יסוד לתיאוריה של ההכרה על פי השקפת עולמו של גתה[1] תרגמתי כשחזרתי מקורס מורים למדעים באנגליה ב-1998, כשלימוד הספר הקטן והמשמעותי הזה עוד היה חי ופועם בקרבי. את הספר מדע גתאני[2] לא מצאתי אז בחנות באנגליה, ולכן צילמתי וכרכתי אותו בסדנת כריכת הספרים שהייתה בתיכון ולדורף בו למדנו, אבל לא ניגשתי לתרגומו במשך יותר מעשרים שנה,

  [המשך...]